דרונט בניית אתרים

מכתב לאמא

הכנה להצגה "מכתב לאמא"

הקדמה – "עם שאין לו עבר – אין לו הווה וגם עתיד לא יהיה לו" (ברל כצנלסון).

 ההצגה "מכתב לאמא" מספרת את סיפורה והתמודדותה של משפחה יהודית בפולין במלחמת העולם השנייה.

ההצגה מראה חלק מהקטסטרופה ההיסטורית = השואה שהומטה על העם היהודי.

ההצגה מסתיימת עם עלייתם ארצה של חלק מהדמויות שהצליחו לשרוד את הקטסטרופה ומכאן הרעיון המרכזי של ההצגה: הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, מתוך הכרח קיומי והצדקה מוסרית לכך שלעם היהודי יהיה בית לאומי משלו , היא מדינת ישראל. במשך יותר מ – 1800 שנים היה העם היהודי חסר בית. באינספור ארצות ובאינספור מצבים היסטוריים הוא נרדף , כשהשיא התחולל בשואה , לפיכך זכותו של העם היהודי לחיות חיים ריבוניים בארץ ישראל.

התפאורה בהצגה מסמנת יותר מכל את הרעיון המרכזי , כי בגולה , גם בבית העשיר ביותר והמוגן ביותר לעולם יושבין ישבו על מזוודות. (ראה ניתוח התפאורה של ההצגה).

בבואנו להכין את התלמידים לצפייה בהצגה , עמדה בפנינו השאלה , האם יש לספר על העלילה לפני הצפייה? – שאלה זו הופכת משמעותית יותר כאשר מדובר בהצגה בנושא השואה.

עלילת המחזה אינה מפורטת בדפי ההכנה , מתוך חשיבה , שכאשר אנו באים לחוות סיפור מהתקופה , צריך לבחון את הנושא כאילו לא יודעים את סופו , אותם אנשים שפעלו באותה תקופה עמדו מול עתידם כאשר הוא מעורפל ולא ידוע – צריך לנסות ולהבין את דרכם וחשיבתם לאור נקודה זו.

ההצגה באה להציג את השתלשלות הדברים דרך עיניהם של הדמויות , דרך זווית הראיה שלהן , תוך הבלטת הדילמות ואופן קבלת ההחלטות אל מול האירועים הקשים. אירועים קשים התרחשו במלחמת העולם השנייה. מיליוני בני אדם נרצחו ונפגעו במהלך המלחמה. הגרמנים רצחו כשישה מיליון יהודים: גברים , נשים וטף. הסיבה לכך הייתה עצם היותם יהודים.

הכנו מילון מושגים המכיל הסברים , מושגים וכן רקע היסטורי לצורך ראווה כוללת והבנה מקיפה של התקופה.

מטרות ההצגה:

* להבין את ההצדקה וההכרח בקיום מדינת ישראל לעם היהודי.

* לנתח את הקשר בין השואה לבין חיים ריבוניים של העם היהודי במדינת ישראל.

 * להכיר מושגי יסוד הקשורים בשואת העם היהודי ומלחמת העולם השנייה.

* לפתח רגש של הזדהות וכבוד כלפי ניצולי השואה.

מילון מושגים:

אדולף היטלר – המנהיג של גרמניה הנאצית והמפלגה הנאצית משנת 1920 ועד מותו ב – 1945. מונה לראש ממשלה בדרך דמוקרטית ב – 30 בינואר 1933. לאחר מותו של נשיא גרמניה לקח על עצמו את משרת הנשיא וביטל את שאר המפלגות ובכך הפך לשליט יחיד וטוטאליטרי על גרמניה. במהלך 12 שנות שלטונו הביא לפרוץ מלחמת העולם השנייה ולרציחתם של כשישה מיליון יהודים בשואה ולחיסולם של מיליונים חפים מפשע אחרים.

נאצי – התנועה הפוליטית הגרמנית שהקים אדולף היטלר נקראה התנועה הנאצית. כל אדם שהשתייך לתנועה זו , היה חבר בתנועה , בעל תפקיד בה או שתמך בהיטלר ובפעולותיו כונה נאצי.

הייל היטלר – סיסמת המפלגה הנאצית. הייל – פירושו הידד. ההצדעה הנאצית נעשתה עם אמירת הסיסמא "הייל היטלר". ההצדעה הייתה במועל יד , כלומר: יד ימין מורמת לזווית 45 מעלות לגוף כאשר פנייה של כף היד מכוונים מטה ואצבעותיה הדוקות ולא מכופפות , כך שתצביע מעלה.

אנטישמיות – המונח מציין שנאת יהודים. הפירוש המילולי הוא "נגד שמים" , כלומר שנאה כלפי כל העמים ממוצא שמי (שמים הם צאצאיו של שם בן נח והעמים הנמנים עליהם הם יהודים וערבים). בפועל המושג אנטישמיות משמש לציון שנאת היהודים בלבד. הסיבות לאנטישמיות במהלך ההיסטוריה רבות: שנאה על רקע דתי , כלכלי , תרבותי וגזעני. אדולף היטלר אימץ את רעיון האנטישמיות כחלק מהאידיאולוגיה הנאצית.

תורת הגזע הנאצית – לפי תורה זו נטען כי מוצאו של האדם – הגזע שהוא משתייך אליו קובע את איכותו. התורה חילקה את האנושות לגזעים נחותים ועליונים. היהודים על פי הנאציזם משתייכים לגזע נחות ואף מזיק. היטלר פירש את מצבה של גרמניה והצורך של העם הגרמני במרחב מחיה (שטח) במובנים של מלחמת גזעים לחיים ולמוות שחייבה הכרעה. היהודי הוא תת גזע , תת תרבות. היהודים אינם יצורים אנושיים אלא דומים לבני אנוש ומשווים אותם לטפילים , וירוסים , רמשים שכל תכליתם להשתלט על העולם , לנוון את הגזע העליון ולכן יש לנהוג בהם כראוי לאויבי הגזע. גנרל – דרגה צבאית בכירה ברוב צבאות העולם.

הדגל הנאצי – צבעי הדגל הם: אדום , לבן ושחור – אלו הצבעים של הרייך השנ. הרייך השני היה בתקופת הקיסרות הגרמנית (1871) לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות. היטלר טען שהוא רוצה להמשיך את הרייך והפעם ייקרא הרייך השלישי. צבעי הדגל מבטאים אל הלאום הגרמני. מצד אחד אלה צבעי הדגל הראשון של גרמניה המאוחדת ומצד שני יש נסיון למחוק את פס הזהב המבטא ליברליזם – דבר שהנאצים התנגדו לו. צלב הקרס משובץ במרכז הדגל – הוא סמל ארי עתיק המדמה את גלגל השמש ומסמל נצחיות. באמצעות הדגל הועברו המסרים הבאים: תורת הגזע , ביטול הליברליזם ועליונות האומה.

שיטת הרמייה וההטעיה הנאצית – השלטון הנאצי ידע כי תנאי הכרחי לפעולה "חלקה" ושיתוף פעולה מצד היהודים הוא שמירת סודיות , לכן הקפידו על תכסיסי מרמה והטעיה.

דוגמאות לשיטה:

 * בכניסה למחנות ההשמדה היה שלט גדול ובו כתוב "העבודה משחררת". הוסבר ליהודים כי הם הולכים לעבודה ושם יקבלו אוכל טוב יותר מאשר במחנות הריכוז ואכן אנשים רבים הלכו ללא התנגדות.

 * תאי הגזים לא נראו מפחידים , הם היו מכוסים במדשאות ובתוכן ערוגות פרחים. לאנשים הוסבר שלפני העבודה הם הולכים להתרחץ. הקורבנות האמינו עד הרגע האחרון שהם הולכים להתקלח.

 * יישום הפתרון הסופי (תהליך הרצח) כרוך היה בהובלת יהודים ברכבות משא , כשהם דחוסים בקרונות בקר. כדי ליצור שיתוף פעולה היסוו תחנות הרכבת כתחנות אזרחיות , בעזרת שלטים כמו "מזנון" ו"חדרי המתנה".

* דוגמא מההצגה – בהצגה מתואר רופא (המייצג את היודנראייט) שנאלץ לתת רשימות של יהודים חולים לצורך שיקומם. בזמן הגטו החלו שמועות , פרשנויות והערכות לגבי המידע המדויק והאמיתי על מטרת השילוחים. השלטון הנאצי אף הגדיל לעשות ודאג להעביר את ה"דואר" שהגיע מאותם יהודים שנשלחו לשיקום , כשלמעשה היו אלו גלויות מזויפות , כדי להרגיע את היהודים שנשארו בגטו , את מעבירי הרשימות ואת הבאים בתור.

הגבלות על היהודים – עם עליית הנאצים לשלטון החלו בהגבלות ופעילות נגד היהודים. בתחילה הייתה המטרה להרחיק יהודים מעמדות מפתח ממלכתיות , עם פרסום חוקי הגזע נשללו זכויותיהם הפוליטיות והמשפטיות , היהודים הפכו מאזרחים שווי זכויות לנתינים. נאסר על היהודים להינשא לארים , זוגות מעורבים יופרדו , נאסר על יהודים להעסיק עוזרות בית אריות מתחת לגיל 45 , הגבילו את מספר היהודים בבתיה"ס ובאוניברסיטאות דחקו את היהודים מתחומי פעילויות התרבות ושרפו ספרים יהודיים , חל איסור ליהודים לשבת בבתי קפה ומקומות נוספים.

בספטמבר 1939 פלש היטלר לפולין , עם הכיבוש פורסמו תקנות וגזרות שנועדו ליצור הפרדה בין יהודים לבין האוכלוסייה המקומית , הפולנית:

* בידוד – כל יהודי מגיל 10 חויב לסמן את הבגד העליון בסרט לבן עם מגן דוד כחול או בטלאי צהוב. נאסר על היהודים להעתיק את מקום מגוריהם והם חויבו לסמן את החנויות ובתי העסק שלהם. נאסרה עליהם הכניסה לרחובות מסוימים וחופש התנועה שלהם הוגבל מאוד.

* החרמת רכוש – היהודים חויבו למסור לידי הגרמנים כל עסק שבעליו אינם שוהים במקום או מתנהל באורח לא יעיל , כך חוסלו כל המפעלים ועסקי המסחר הגדולים של היהודים. הוחרמו דירות של יהודים אמידים ונאסר על יהודים להחזיק סכומי כסף גדולים , חשבונות הבנקים של היהודים הוקפאו והופקעו. הוחרמו סחורות ודברי ערך מבתים ומחסנים. יהודים רבים מצאו עצמם ללא מקור פרנסה והחלו מחסור ורעב.

 * עבודת כפייה – בימי הכיבוש הראשונים החלו הגרמנים בחטיפת יהודים מרחובות הערים לעבודות מזדמנות כגון: סחיבת משאיות , עבודות שירות במחנות צבאיים , סלילת כבישים , חיזוק ביצורים , בבניין , בחקלאות , פינוי הרחובות מהריסות ועוד. חיי היהודים הפכו לרצופי התעללות והשפלה: תלישת זקנים ומקרים בהם הוכו יהודים בידי אנשי הביטחון הנאצים הפכו לשגרה.

* פגיעה תרבותית וחינוכית – מערכת החינוך היהודית נסגרה , נאסרה תפילה בציבור בבתי כנסת. גטו – שם לשכונה או לרחוב בו גרים יהודים , המופרד משאר חלקי העיר ע"י חומה. באמצעות הגטאות התכוונו הנאצים לבודד את היהודים משאר האוכלוסייה ולשלוט בחייהם. הגטאות הוקמו בד"כ באזורים העניים של העיר. יהודי העיר הועברו אל הגטאות ונאסר עליהם לצאת החוצה. בגטאות היו תנאי חיים קשים ביותר עקב הצפיפות , ההרעבה ועבודות הכפייה שגרמו למותם של עשרות אלפי יהודים.

הצד הארי – הגטאות היו מוקפים חומה או גדר תייל ובכך הפרידו בין היהודים הכלואים בגטו לבין שאר האוכלוסייה בעיר. האזור מחוץ לגטו נחשב לצד הארי (הגרמנים נקראו ארים). לעתים לא חיו גרמנים מחוץ לגטו , אלא פולנים.

טלאי צהוב – סימן בגרמנייה הנאצית ובארצות שכבשה , אשר נועד לזהות את היהודים , להפריד אותם משאר האנשים ולהשפיל אותם. הטלאי היה בצורת משושה (מגן דוד) צהוב ובתוכו כיתוב יהודי. היהודים נאלצו לתפור את הטלאי הצהוב על חזם , גם בתוך הגטו הוכרחו היהודים ללכת עם הטלאי ומי שיצא לרחוב בלעדיו , צפוי היה לעונש – קנס כספי או מאסר. אות קלון זה כונה גם "כוכב היהודים".

עוצר – איסור מטעם השלטונות לצאת מהבית. היהודים הכלואים בגטו לא יכלו להסתובב ברחובות כרצונם. הגרמנים הגבילו את חופש התנועה של יהודי הגטו במשך היממה – לעתים היה זה משעות הערב , לעתים בשעות אחרות של היום , העובר על כך צפוי לעונש כבד.

תלוש מזון – השלטון הגרמני , האחראי על הגטו , הקצה ליהודים מנות מזון שסופקו להם על ידי היודנראט באמצעות תלושי מזון. אדם שלא היה לו תלוש , לא יכול היה לקבל את מנת המזון היומית. המזון שסופק באמצעות התלושים היה זעום ולכן נאלצו היהודים להבריח לגטו אוכל , דרך פרצות בחומה למרות האיסור על כך.

יודנראט – היודנראט היו מועצות יהודים שקמו לפי פקודת הגרמנים בקהילות יהודיות – בגטאות , מול השלטונות הגרמניים. היודנראט נאלץ למלא את כל פקודות הגרמנים ובד"כ ניסה ככל יכולתו לשפר את מצבם של היהודים בגטאות. היודנראט היוו את חוליות הקישור בין הציבור היהודי לשלטון הגרמני וספגו את המרירות של היהודים בגלל הפעילות שכפו עליהם הגרמנים לבצע.

רשימות – הנאצים דרשו מהיודנראט לתת להם רשימות של יהודים חולים וזקנים בתואנה שהם מוציאים אותם לבתי הבראה ושיקום או את הצעירים למחנות עבודה. בדרך זו שיתפו היודנראט פעולה , לאחר הגילוי והידיעה בדבר הנסיעה שמטרתה השמדה פעלו היודנראט בגטאות השונים בדרכי פעולה שונות , היו שהתאבדו , היו שהמשיכו בשיתוף פעולה מוגבל והיו שחברו למחתרת ומרדו.

תנועות נוער יהודיות בפולין – התנועות קמו בסוף מלחמת העולם הראשונה ואחרי. הקו המאפיין את תנועות הנוער בפולין הוא שלילת המציאות סביבם וסירוב להסתגל לאורחות החיים ולסבילות הטבועה בחברת המבוגרים. בוגרי התנועות יצאו לקיבוצי הכשרה שם עברו שלב הכנה לקראת העלייה לארץ. התנועות נקלעו למבוכה ולבלבול רב עם הכיבוש הנאצי , בהמשך פעלו בגטאות כאשר הם חדורים להט אידיאולוגי וחבריהן תכננו תכניות לעתיד טוב יותר. הם קיימו מסגרות לימוד כתחליף לביה"ס , סמינרים , כינוסים , פרסמו עיתוני מחתרת ואף החליטו לנקוט קו אקטיבי כלומר , התנגדות פעולה לנאצים , הם התנגדו לשיטות הפעולה של היודנראטים. הם היו חברים בארגוני הלחימה , נטלו חלק בתנועות ההתנגדות והשתתפו במרידות בגטאות.

התפאורה: עיצוב הבמה הוא חלק מהמימד הפיסי של התיאטרון. מימד זה מעוצב על ידי כוונותיו של המחזאי , תפיסת המחזה על ידי הבמאי (הקונספציה) ועבודתו המעשית של התפאורן. בפתיחת ההצגה רואה הקהל בצד ימין על הבמה בית המסמל ע"י קיר עם טפט ופרחים , כלומר בית מטופח בעל חשיבות המלמד על מעמד המשפחה המתגוררת בו. בהמשך מגלה הקהל כיצד מתפרק הקיר למזוודות – היהודי הנודד , נושא המזוודות מתגלה בתמונה זו במערומיו , כלומר: האחיזה ותחושת השייכות במדינה האירופאים (במקרה זה – פולין) היא למעשה אחיזת עיניים. מוטיב היהודי הנודד ממשיך באמצעות המזוודות גם בגטו , אף שם אין אחיזה משמעותית. המזוודות משמשות כריהוט ומקומות אחסון. התחושה שהן נותנות היא של ארעיות , ישיבה על המזוודות – תרתי משמע. התמונה הסופית מתרחשת בארץ ישראל , אליה מגיעים עולים רבים. התמונה מקבלת ביטוי אמנותי באמצעות המזוודות. אותן מזוודות שסמלו את אי אחיזתו של היהודי באירופה , מקבלות פה את ביטוין האמיתי. המזוודות מפוזרות בצורה מסודרת ותופסות את רוב החלל הבימתי (בניגוד לתמונת הפתיחה) ובכך קובעות: פה ביתו של העם היהודי , פה אחיזתו הטבעית. היכולת להשתמש באותם מרכיבים (מזוודות) ובכל פעם ליצור איתם מקום התרחשות שונה , בעזרתם להעצים את הרעיון = הקונספציה , מעיד על המורכבות בעיצוב התפאורה ושימושה כסמל רעיוני.

מוטיבים נוספים בתפאורה:

* הדגל הנאצי – דגל גדול היורד מהתקרה עד הרצפה ומסמל את העוצמה והשליטה הנאצית.

* גדר התייל – הגדר פרושה לאורך כל הבמה , הגדר תוחמת את הגטו ומדגישה את ההפרדה בין הצד הארי = המפקדה והצד היהודי = הגטו העני והמושפל.

* מפת הכיבוש הנאצי – נמצאת כמובן בצד הארי ומייצגת את המפקדה הנאצית.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה בישראל: ב 1955 חוקקה הכנסת את חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה ובו נכתב: "כז' בניסן הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה , מוקדש מדי שנה בשנה להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם". יום הזיכרון לשואה ולגבורה חל בסוף אפריל או תחילת מאי ,הין סוף חג הפסח ליום העצמאות. היום נפתח בעצרת ממלכתית בכיכר גטו ורשה יד ושם במעמד נשיא מדינת ישראל , ראש ממשלת ישראל , נכבדים , ניצולי שואה , דור שני ובני משפחותיהם והקהל הרחב.

 יום הזיכרון הבינלאומי לשואה: ארגון האומות המאוחדות קיבל בחודש נובמבר 2005 החלטה לפיה יום ה – 27 בינואר יצוין כיום זיכרון עולמי לשואה. בהקדמה להחלטת האו"ם נכתב: "השואה שבה הוכחד שליש מהעם היהודי , תהווה לעולמים אזהרה לכל העמים מפני הסכנה של שנאת חינם , גזענות ודעות קדומות". התאריך נבחר , כי הוא יום שחרור מחנה אשוויץ מידי הנאצים (27.1.45) ויום זה נקבע בשנת 2004 בהחלטת הממשלה והכנסת כיום מאבק באנטישמיות.

לאחר ההצגה יש לדבר עם התלמידים ולאפשר ביטוי לחוויה הרגשית , ע"י שאלות מובנות ושיחה חופשית.

להלן מספר שאלות לדיון אותן ניתן לפתח בכיתה לאחר הצפייה:

1. ההצגה מראה את החיים לפני הכיבוש הנאצי והחיים אחריו , אלו שינויים חלו?

 2. כיצד התמודדה המשפחה עם המציאות החדשה בגטו?

3. ההורים מנסים לשמור על צלם האדם , על דפוסי חיים וערכי מוסר. האם ערכים אלו מתאימים למציאות החדשה?

4. אירועי השואה שינו את תבנית ילדותם של ילדים רבים , שהתבגרו טרם זמנם , כיצד בא הדבר לידי ביטוי בהצגה?

5. לוצ'ה (החברה הגרמנייה) מתרחקת מקלרה ובהמשך מנסה להתקרב. ממה נובע הריחוק? ממה נובע הרצון לקשר ולהתקרבות מחדש?

 6. דמותו של דוד מייצגת את תנועות הנוער בפולין , במה הוא שונה מקלרה ויושקו וכיצד השפיע עליהם?

 7. לאלו מהילדים בהצגה הרגשת קרבה? עם מי הזדהית?

 8. מה דעתך על החלטתה של האם – להצטרף לבעלה לרשימות ולשלוח את הילדים למילוט ובריחה מהגטו.

צפייה מהנה

הדפסשלח לחבר